מידע לגבי חיבור דקדוק לדיבור אנגלית

על מנת לאפשר דיבור אנגלית שוטפת לסטודטים, לימוד דקדוק יכול להאט את המהירות שלך באופן רציני, צריך דקדוק בסיסי אבל להתעסק דקדוק ימנע ממך לדבר אנגלית שוטפת במסגרת זמן סביר, דקדוק הכי יעיל לשפר קשר וכישורי כתיבה אבל זה רק למי שחשוב לו אנגלית שוטפת

אם אתם מתכוננים למבחן או מעוניינים ללמוד את פרטיהם של כללי הדקדוק, תוכלו ללמוד את עקרונות הדקדוק האנגלי שלנו.

המשותף בחברת כולם בעולם היא שהם לומדים לדבר לפני שהם לומדים דקדוק. לדבר זה אחד השלבים לכל לומד אנגלית. אז אם אתה מתחיל באנגלית, תתרכז בבקשה על הדיבור וההקשבה לפני דקדוק. אחרי שתהיה מסוגל לדבר אנגלית שוטפת, אתה תבין כמה קל דקדוק. אבל זה לא עובד מהצד השני. לדעת אנגלית שוטפת תעזור לך בלימודי דקדוק אבל לימודי דקדוק לא יעזרו לך באנגלית.

בגלל הראיה הזו אין לי חלק מרכזי חשוב המדבר על דקדוק, אני מספק את שיעורי הבסיס כדי שמתחיל ידע לפני שהוא לומד אנגלית, אנא תלמד אותם הם יעבדו עם כישורי הדיבור וההקשבה שלך

מהו נושא?

הנושא במשפט הוא "מה" או "מי" שאתם מדברים עליו. בכל משפט יש צורך בנושא. אם אין לכם נושא, המשפט יהיה שגוי ואיש לא יבין על מה אתם מדברים.

ישנן שפות בהן הנושא אינו תמיד נחוץ. האדם המקשיב לכם יבין באופן מילולי על מה אתם מדברים כך שהנושא אינו נחוץ. באנגלית, הנושא תמיד נחוץ.

הנה כמה דוגמאות למשפטים קצרים כשהנושא מודגש עם קו תחתי.

"I am hungry"
"My brother is very smart"
"That computer is very expensive"
"We are going to the store now"
"My sister and I will be waiting here"
"The building is very big"


"When are you going to eat lunch?"
"Why are they waiting in line?"
"Who is going to take you to the store?"

מהו הנשוא?

הנשוא במשפט הוא קטע שמידע את האדם מהו הנושא או מה הנושא עושה. זהו ביטוי המכיל פועל. הפועל תמיד יהיה בתוך הנשוא.

בואו נתבונן במשפטים בהם השתמשנו בשיעור על הנושא על מנת לזהות את הנשואים. אלה יודגשו בקו תחתי.

"I am hungry"
"My brother is very smart"
"That computer is very expensive"
"We are going to the store now"
"The building is very big"

במשפטים הקצרים שלמעלה, זיהינו את הנושא ואת הנשוא. במרבית המשפטים הבסיסיים, תזדקקו לנושא ולפעולה הקשורה לנושא. כדי להבין את הנושא בפירוט רב יותר, בואו נמשיך אל הפעלים.

מהו הפועל?

פועל הוא פעולה, קיום או היקרות. במשפטים פשוטים בהם השתמשנו עד עתה, הפועל היה בעיקר במצב קיום. אלה הם "הוא", "היא", "הם" ו"הן".

סוגים אחרים של פעלים הם פעלי פעולה כגון:

Wash
Run
Walk
Throw
Jump
Dance
Laugh
Learn
Teach

ישנם פעלי פעולה רבים, אולם רשמתי פה רק מספר שיראו לכם למה אני מתכוון. הנה כמה משפטים שיתנו לכם מושג.

"I need to wash my face"
"Jane taught Jill"
"Mike is laughing"


פועל יכול גם להיות מוצב בתחילת משפט.

"Throw the ball at the catcher"
"Run towards the finish line"

חשוב להבין את הפועל, אולם לא מספיק שיש לנו נושא ופועל. למשל, "Jill run" אינו משפט מלא. אף על פי שהמילה "Jill" יכולה להיות נושא והמילה "run" היא פועל, המשפט אינו שלם. מסיבה זו, השיעור הקודם שדן בנשוא חשוב כל כך. באמצעות הנשוא, נוכל להפוך את המשפט למשפט תקין: "Jill is running".

מהי התווית?

נדמה שהתוויות קלות, אולם זהו נושא קשה ללימוד.

"A", "An" ו"The" הן כולן תוויות. קל להסביר את ההבדל בינן, אך קשה להסביר מתי נעשה בהן שימוש.

ל-"A" ול-"An" משמעות זהה. הן שתיהן תוויות בלתי מיודעות. ההבדל היחיד בינן נובע מהמילה או הצליל שבא אחריו. הנה הסבר קצר.

עליכם להשתמש ב-"A" כאשר המילה העוקבת מתחילה בעיצור.

"A dog..."
"A boy..."
"A building..."
"A hamburger..."

עליכם להשתמש ב-"An" כאשר המילה העוקבת מתחילה בתנועה.

"An eagle..."
"An umbrella..."
"An elephant..."
"An awesome book..."

"The" היא תווית מיודעת. ההבדל שלה מהקודמות תלוי אם שם העצם או הנושא שאתם מדברים עליו מוגדר או לא. הדרך הטובה ביותר להבין את זה היא דרך דוגמאות, אז הנה כמה לפניכם.

אם תאמרו "I am going to a library to study", האדם עמו אתם מדברים אינו יודע על איזו ספריה אתם מדברים. אם תאמרו, "I am going to the library to study", האדם עמו אתם מדברים יודע לאיזו ספריה אתם הולכים.

"I am going to a coffee shop" (בית קפה לא מוגדר)
"I am going to the coffee shop" (בית קפה מוגדר שגם הדובר וגם המאזין מכירים)

הנה דוגמה שונה במקצת, אולם עדיין משתמשת באותו רעיון מוגדר או כללי.

"I am going to sit in front of one of the computers in the lab"
"I am going to buy a computer"

אף כי המחשב במעבדה יכול להיות אחד מיני רבים, התווית הנכונה היא "the" מכיוון שזהו עדיין מחשב מסוים שנמצא במעבדה. בכל אופן, אם אתם מתכוונים ללכת לקנות מחשב, לא תוכלו להשתמש בתווית "the" אלא אם כבר בחרתם מחשב מסוים. קניית מחשב יכולה להיות של כל תוצרת, סוג או גודל, כך שהפעולה כללית ביותר. לכן, עליכם להשתמש בתווית "A" למשפט מסוג זה.

הנה דוגמה מסוג שונה:

"The heat wave is unbearable"
"I heard a heat wave is coming"

ההבדל בין שני המשפטים הוא שה-"heat wave" מוגדר במשפט הראשון ואינו בשני. במשפט הראשון, גל החום קיים כבר והדובר והמאזין יודעים שגל החום עליו הם מדברים הוא גל החום שהם חווים באותו זמן. במשפט השני, ההתייחסות היא לגל חום עתידי שאינו מוגדר.

מתי להשתמש בתווית ומתי לא.

יש לזכור כלל בסיסי אחד והוא שאין להשתמש בתווית כאשר מתייחסים לשם.

"Turn right at the burger store"
"Turn right at McDonalds"

"The boy was running very fast"
"Mike was running very fast"

דוגמה נוספת מתי לא להשתמש בתווית הוא כאשר מתייחסים בשיחה לדברים כלליים.

"Too much alcohol is bad for you"
"Cigarettes can cause lung cancer"

כאשר אתם מתייחסים לספורט, אינכם זקוקים לתווית.

"I love playing badminton"
"Football is a dangerous sport"

במרבית המקרים, אינכם זקוקים לתווית כאשר אתם מתייחסים לארץ, פרט למצב בו השם מתייחס למספר מדינות או אזורים. למשל, אם נאמר "England" או "Scotland", איננו זקוקים לתווית, אולם אם אנו מתייחסים ל-"The United Kingdom" או ל-"The United States", נזדקק לתווית.